פעם העולם היה טוב יותר; אתם תשמעו זאת שוב ושוב, בני נוער שלי, מהרבה מבוגרים שתפגשו, וככל שיהיו מבוגרים יותר הם יאמרו זאת עם יותר אמונה בעצמם ויותר רגש. מה, הרי זה ברור שהם צודקים, לא כך? פעם לא היו טלוויזיה או מחשב, או טכנולוגיה בכלל: הילדים ובני הנוער עסקו בדברים חשובים יותר - נתחיל בזה שהם שיחקו בחוץ עם חברים וניהלו קשרים אמתיים פנים -מול -פנים (ולא דרך פייסבוק, איזו המצאה נוראית, גוועלד), יצאו לעבוד ברגע שהיו מסוגלים לכך פיזית ועזרו למשפחתם להתפרנס, איזה ילדים טובים הם היו, התחתנו מוקדם וחיו חיים פרודוקטיביים, כי, מה לעשות, לא היו להם קונסולות משחקים יקרות שאיתן הם מבזבזים עשרות שעות בשבוע. בחוץ לא היו שלטים של דוגמניות עירומות וחנויות עם סרטי פורנו תחת כל עץ רענן, לא היו סרטי אלימות ודם וקרביים שממלאים עולמות בבכורה שלהם כל חמישי. פעם בני נוער היו נורמליים. מה לעשות, הטכנולוגיה השחיתה את הנוער. מספיק לפתוח עיתון כל בוקר ולגלות עוד מודעות על בני נוער ששדדו, רצחו, פגעו, עשו סמים, אנסו, כתבו תגובות מעליבות בפייסבוק על הקיר, ואפילו -שומו שמיים- עשו חרם על חברה בבית הספר. צק צק, מה אומר ומה אדבר. אחד -אחד, עבריינים, ישר לכלא לחינוך מחדש. ברור, הטכנולוגיה אשמה. זו הקדמה שעיוותה להם את ערכי המוסר, שמונעת מהם להבחין בין טוב לרע; הרי ילד שצופה כל יום בסרטי אלימות ברור שהוא ילך אחר כך להרביץ לחברים שלו, למורים שלו, להורים שלו, לשותפים שלו בתא הכלא שהוא יגיע אליו מאוחר יותר. הרי אם הוא לא היה צופה בסרטים האלה בטלוויזיה כל זה לא היה קורה!
את ה"אמיתות" המגוחכות הללו שקראתם עכשיו, לא משנה בני כמה אתם, שמעתם כבר בעבר. אני לא צריכה טוקבקים שכל תוכנם הוא "נכון, אמרו את זה גם לי" כדי לדעת שרובם המוחלט של המבוגרים מסתכלים על הנוער של היום ומצקצקים בלשונם. אייסיקיו זה רע, מסנג'ר זה רע, פייסבוק זה איום ונורא. אפילו השבוע פורסם דיווח על ילדים שכתבו קללות על קיר פייסבוק של מישהו שהתאבד מאוחר יותר. כל הארץ עשתה מהסיפור מטעמים, מה מטעמים - סעודה שלמה - אם מצרפים את הסיפור של 15 הנערים שאנסו, כך דווח, בת 12 שפגשו בפייסבוק.
"הנוער הם הדור הבא של החברה."
הנוער של היום הם המבוגרים של העתיד, הם אלו אשר יחנכו את הדור הבא שאחריהם, הם אלה שיקבעו את עתידה של המדינה שלנו ואיך שהיא תיראה.
"הנוער של היום לא מודע לאחריות הזו. אנחנו האזרחים, תפקידנו להדריך אותם כיצד ליצור את האישיות המתאימה, כיצד לטפח גוף ונפש בריאים. נפתח סביבה המעודדת אנשים צעירים, כדי שיוכלו להתפתח באופן בריא."
אז... למנוע מהם לצאת מהבית בשעות לילה מאוחרות... להעיף משעות השידור בטלוויזיה כל דבר שעלול להכניס להם לראש רעיונות... לא, גם לא פריים אחד שניתן לראות בו תחתונים... איש מתאבד? אוי ויי, מה פתאום... אוקיי, את זה את זה ואת זה תעטוף בניילון, את זה תאסור לפרסם... תן לבנאדם הזה קנס, הוא ניסה לתלות שלט פרסומת ליד ילד! מיליון ין, לא פחות. תסתיר את המכונה הזו, היא מלאה בתכנים לא ראויים! אתה לא מתבייש, זה כמעט פורנו! יודע מה, תעיף אותם לגמרי, רדיוס של מאה מטר מסביב למבנה הזה עם הילדים. לא, עזוב, ילדים יש בכל מקום, תיפטר ממנה לגמרי. הסדרת קומיקס הזו, אתה רציני איתי? מה, זה נארוטו? למי אכפת! הוא הופך לאישה ערומה ועוד מעז לתת מכות ככה, אתה רוצה שהילד שלך ינסה לעשות את זה ויהפוך לאנס פושע ואלים? איך הוא יתייחס לנשים ככה, אחרי שהוא נחשף לתוכן כזה? הוא יהפוך אותן לחפץ! ואז הוא יתגרש מאשתו! ואז בגלל שהוא קרא גראוויטיישן הוא יבין שהוא בעצם הומו!
השיחה הנ"ל לא התרחשה באמת. לא בנוסח הזה לפחות. אבל בצורה זו או אחרת היא קרתה, ולא בשכונה חרדית. טוקיו, יפן, השנה 2010. יפן בשיא הקדמה שלה, לא מוגדרת כמדינה דתית, בטח שלא דתית קיצונית כמו החרדים של ימינו. "החוק להתפתחות בריאה של בני הנוער", חוק מס' 156. לא ארחיב על החוק עצמו כאן ומה ההשלכות שלו, רבים וטובים ממני עשו את זה כבר. הנה לדוגמא הפוסט אשר כתב יבגני על הנושא, אין טעם שאבזבז מילים.
יש אלימות, אונס ורצח. הילדים שלנו חשופים לכל -כך הרבה, הכבוד למבוגרים ממש לא מה שהוא היה פעם. "אנחנו צריכים להחזיר אותם למקום הנכון." אומר מושל טוקיו, פחות או יותר. השאלה האמיתית ששאלתי את עצמי, אחרי שהתחבטתי רבות בסוגיית החוק הזה: האם ילדים שגדלו ללא התכנים ה"בעייתיים" הללו, האם הם גדלו טוב יותר? האם זהו באמת הפתרון למצב הנוער היום? התשובה הינה חד משמעית: תפסיקו לתת להם להאכיל אתכם בבולשיט.
למי שמעוניין לקצר, הנה הערכים של אלימות, אונס ורצח. כשאמרתי "לקצר" התכוונתי ל- רפרפו על הערך, ושימו לב לעשרות הגורמים הפסיכולוגיים וההסברים המדעיים הנרחבים שיכול כל אדם עם מעל שכל בקודקודו לתת לכם לכל מעשה נבלה שכזה. רמז: לאף אחד מהם אין קשר למה ראיתם בטלוויזיה. מקסימום הטלוויזיה יכולה לתת למי שכבר לא שפוי בדעתו רעיונות חדשים לבצע. או, אם הטיעון הזה לא מספק אתכם, שימו לב לסקשנים המחזירים אתכם אלפי שנים אחורה בזמן היישר אל תקופת התנ"ך, ואני אצטט: "בין מעשי האונס ניתן למנות את מעשה דינה (בראשית ל"ד), מעשה פילגש בגבעה (ספר שופטים, פרקים יט-כא), מעשה אמנון ותמר (שמואל ב' י"ג). בכל המקרים הללו, מעשי האונס אינם עוברים בשתיקה. אצל דינה אחיה נוקמים והורגים את אנשי העיר שבה התבצע האונס. במעשה פלגש בגבעה, ישראל יוצאים למלחמת חורמה כנגד אנשי שבט בנימין, שאינם מוכנים להסגיר את האונסים. ואילו במעשה אמנון ותמר, אבשלום - אח תמר נוקם את נקמתה, ורוצח את אחיו אמנון."
אז, מה ויקיפדיה נתנו לנו? מעשה דינה (חטף אישה ואנס אותה), מעשה פילגש בגבעה (אשר כלל חוץ מגבר שזרק את הפילגש שלו ונתן שיאנסו ויהרגו אותה גם אזכור יחסי מין הומוסקסואליים, תועבה). רוצים עוד אזכורים ישנים? יש בשפע. בואו ניקח לדוגמא את ג'ק המרטש. אני בטוחה שאף טלוויזיה לא נתנה לו השראה למעשים היצירתיים שהוא עשה, נכון? אין צורך בעוד דוגמאות, עולם האינטרנט הרחב מונח לפניכם. ואם זה לא מספיק...
את כל הסנקציות אשר ממשל טוקיו רוצה להטיל כרגע על בני הנוער (וקהל האוטאקו אי שם מעבר לים) חווים כרגע מידי יום ביומו ועוד הרבה יותר בני הנוער החרדים: אין להם כלום. מנותקים מהעולם. בשבילם אין מונח כזה של אונס, הומוסקסואליים, מין בכלליות. האם זה אומר שאין שם פשיעה? הצחקתם אותי; החרדים, ולא רק הם - גם הצעירים ובני הנוער, אלה שמעולם לא נחשפו (לפחות, לא היו אמורים להיחשף, תאונות קורות) לשום מידע משום אמצעי תקשורת בעולם החיצון - מטרידים מינית, אונסים נערות בסמטאות אפלות כשאף מבוגר לא מסתכל, מבצעים פשעי אלימות וונדלציה. והם חיים בחברה מסוגרת בהרבה מאשר המצב אליו עתיד להיכנס הנוער היפני, נכון?
קחו ילד, לא של תקופת התנ"ך, לא חרדי. קחו ילד ישראלי או יפני מצוי, מלפני אפילו נניח... 50 שנה. לא משנה מי תיקחו או מתי, לכו לתקופה בה סדרות אנימה אלימות לא היו. האם אתם באמת מאמינים, בעומק ליבכם, שילד כזה לא היה מארגן חרם על חבר כיתתו שקצת עצבן אותו? ילד קטן, לא בן 12. בן 6. הוא לא יודע לנשוך? להכות? לקלל? הוא צריך את הטלוויזיה בשביל ללמוד איך לגרום כאב, או אפילו - איך למנוע מעצמו כאב על ידי הרס עצמי? ילד קטן בן 6 נמצא כידוע במצב של "איכס, בנות", אבל כשיגיע זמנו הוא לא יימשך אליהן? ואם ישתוללו אצלו הורמונים בצורה חריגה שמאפיינת אנסים, הוא יצטרך את האנימה בשביל ללמוד איך לבצע את זממך בנשים?
ההבדל בין אז להיום הוא מזערי: גם פעם דברים כאלה קרו, ולא מעט. ההבדל היחיד הוא שאז לא היה איך לדווח את זה. תקשורת לא הייתה. האם אצל החרדים יש פחות פשיעה? לא, שם פשוט אוכלים את הדברים האלה, שותקים ולא מוציאים החוצה. על אותו עיקרון בדיוק אני מדברת.
בשורה התחתונה, אסיים את דבריי. השלכת האחריות האופיינית הזו של המבוגרים לא רק אנוכית, מגעילה ומעצבנת כל בן נוער שפוי, אלא גם חוטאת לאמת; המדיה לא אשמה בכל וגם לא התרבות שלנו, כמו שהאמנתי עד היום; נכון, התרבות שלנו לא מכבדת נשים מי יודע מה, אבל זונות היו מאז ומעולם. לא אנחנו חטאנו, כלל המין האנושי מעולם חטא. אחרי הכל, אנחנו בני אדם, אנחנו לא מלאכים ולא נועדנו להיות; אנחנו עושים אך ורק מה שהמוח שלנו מתיר ומנחה אותנו לעשות, וכמו שבטבע קורות תקלות גם אחת לכמה בני אדם, שילוב של גורמים נפשיים פיזיים וסביבתיים גורם לכמה מאיתנו לעשות טעויות. אבל זה המצב הטבעי, ואי אפשר אחרת; אם מישהו באטרף של זעם ולא שולט בעצמו, לא ישנה לו האיום של מאסר עולם - הוא ירצח; ומישהו עם מעט שליטה עצמית שלא באשמתו -אתם יודעים, גם חינוך משחק כאן תפקיד - כשישתוללו לו ההורמונים לא ישנה לו כמה מכוערת האישה הזו, כמה סבל הוא יעבור אחר כך בכלא - הוא יאנוס. זו אולי לא אמירה יפה במיוחד, אחרי הכל - בני אדם רוצים להאמין שבכל אחד יש משהו טוב, שהגזע האנושי הוא טוב יותר מכל השאר, שכולנו מוסריים. אבל המצב לצערנו הרב הוא לא כזה, לכן מסרסים אנסים. ולהאשים את בני הנוער שהם מתנהגים ככה בגלל סדרת אצ'י? תראו, אפילו בסדום לא היה אפילו הנטאי.
ואולי אני טועה, ואולי המדיה אשמה, ואולי זה יעזור. השאלה היא, האם בשביל ה"אולי" שווה למוטט את אחד מעמודי התווך של הכלכלה היפנית?
ועוד לא התחלנו לדבר על הנזק הכלכלי שייגרם מהחוק הזה, על חופש הביטוי שנפגם, או על העובדה שבני הנוער ישיגו את המנגה שהם רוצים בכל מקרה. אם היא תמשיך לצאת, אתם יודעים. נזקים לכלכלה.
את ה"אמיתות" המגוחכות הללו שקראתם עכשיו, לא משנה בני כמה אתם, שמעתם כבר בעבר. אני לא צריכה טוקבקים שכל תוכנם הוא "נכון, אמרו את זה גם לי" כדי לדעת שרובם המוחלט של המבוגרים מסתכלים על הנוער של היום ומצקצקים בלשונם. אייסיקיו זה רע, מסנג'ר זה רע, פייסבוק זה איום ונורא. אפילו השבוע פורסם דיווח על ילדים שכתבו קללות על קיר פייסבוק של מישהו שהתאבד מאוחר יותר. כל הארץ עשתה מהסיפור מטעמים, מה מטעמים - סעודה שלמה - אם מצרפים את הסיפור של 15 הנערים שאנסו, כך דווח, בת 12 שפגשו בפייסבוק.
"הנוער הם הדור הבא של החברה."
הנוער של היום הם המבוגרים של העתיד, הם אלו אשר יחנכו את הדור הבא שאחריהם, הם אלה שיקבעו את עתידה של המדינה שלנו ואיך שהיא תיראה.
"הנוער של היום לא מודע לאחריות הזו. אנחנו האזרחים, תפקידנו להדריך אותם כיצד ליצור את האישיות המתאימה, כיצד לטפח גוף ונפש בריאים. נפתח סביבה המעודדת אנשים צעירים, כדי שיוכלו להתפתח באופן בריא."
אז... למנוע מהם לצאת מהבית בשעות לילה מאוחרות... להעיף משעות השידור בטלוויזיה כל דבר שעלול להכניס להם לראש רעיונות... לא, גם לא פריים אחד שניתן לראות בו תחתונים... איש מתאבד? אוי ויי, מה פתאום... אוקיי, את זה את זה ואת זה תעטוף בניילון, את זה תאסור לפרסם... תן לבנאדם הזה קנס, הוא ניסה לתלות שלט פרסומת ליד ילד! מיליון ין, לא פחות. תסתיר את המכונה הזו, היא מלאה בתכנים לא ראויים! אתה לא מתבייש, זה כמעט פורנו! יודע מה, תעיף אותם לגמרי, רדיוס של מאה מטר מסביב למבנה הזה עם הילדים. לא, עזוב, ילדים יש בכל מקום, תיפטר ממנה לגמרי. הסדרת קומיקס הזו, אתה רציני איתי? מה, זה נארוטו? למי אכפת! הוא הופך לאישה ערומה ועוד מעז לתת מכות ככה, אתה רוצה שהילד שלך ינסה לעשות את זה ויהפוך לאנס פושע ואלים? איך הוא יתייחס לנשים ככה, אחרי שהוא נחשף לתוכן כזה? הוא יהפוך אותן לחפץ! ואז הוא יתגרש מאשתו! ואז בגלל שהוא קרא גראוויטיישן הוא יבין שהוא בעצם הומו!
השיחה הנ"ל לא התרחשה באמת. לא בנוסח הזה לפחות. אבל בצורה זו או אחרת היא קרתה, ולא בשכונה חרדית. טוקיו, יפן, השנה 2010. יפן בשיא הקדמה שלה, לא מוגדרת כמדינה דתית, בטח שלא דתית קיצונית כמו החרדים של ימינו. "החוק להתפתחות בריאה של בני הנוער", חוק מס' 156. לא ארחיב על החוק עצמו כאן ומה ההשלכות שלו, רבים וטובים ממני עשו את זה כבר. הנה לדוגמא הפוסט אשר כתב יבגני על הנושא, אין טעם שאבזבז מילים.
יש אלימות, אונס ורצח. הילדים שלנו חשופים לכל -כך הרבה, הכבוד למבוגרים ממש לא מה שהוא היה פעם. "אנחנו צריכים להחזיר אותם למקום הנכון." אומר מושל טוקיו, פחות או יותר. השאלה האמיתית ששאלתי את עצמי, אחרי שהתחבטתי רבות בסוגיית החוק הזה: האם ילדים שגדלו ללא התכנים ה"בעייתיים" הללו, האם הם גדלו טוב יותר? האם זהו באמת הפתרון למצב הנוער היום? התשובה הינה חד משמעית: תפסיקו לתת להם להאכיל אתכם בבולשיט.
למי שמעוניין לקצר, הנה הערכים של אלימות, אונס ורצח. כשאמרתי "לקצר" התכוונתי ל- רפרפו על הערך, ושימו לב לעשרות הגורמים הפסיכולוגיים וההסברים המדעיים הנרחבים שיכול כל אדם עם מעל שכל בקודקודו לתת לכם לכל מעשה נבלה שכזה. רמז: לאף אחד מהם אין קשר למה ראיתם בטלוויזיה. מקסימום הטלוויזיה יכולה לתת למי שכבר לא שפוי בדעתו רעיונות חדשים לבצע. או, אם הטיעון הזה לא מספק אתכם, שימו לב לסקשנים המחזירים אתכם אלפי שנים אחורה בזמן היישר אל תקופת התנ"ך, ואני אצטט: "בין מעשי האונס ניתן למנות את מעשה דינה (בראשית ל"ד), מעשה פילגש בגבעה (ספר שופטים, פרקים יט-כא), מעשה אמנון ותמר (שמואל ב' י"ג). בכל המקרים הללו, מעשי האונס אינם עוברים בשתיקה. אצל דינה אחיה נוקמים והורגים את אנשי העיר שבה התבצע האונס. במעשה פלגש בגבעה, ישראל יוצאים למלחמת חורמה כנגד אנשי שבט בנימין, שאינם מוכנים להסגיר את האונסים. ואילו במעשה אמנון ותמר, אבשלום - אח תמר נוקם את נקמתה, ורוצח את אחיו אמנון."
אז, מה ויקיפדיה נתנו לנו? מעשה דינה (חטף אישה ואנס אותה), מעשה פילגש בגבעה (אשר כלל חוץ מגבר שזרק את הפילגש שלו ונתן שיאנסו ויהרגו אותה גם אזכור יחסי מין הומוסקסואליים, תועבה). רוצים עוד אזכורים ישנים? יש בשפע. בואו ניקח לדוגמא את ג'ק המרטש. אני בטוחה שאף טלוויזיה לא נתנה לו השראה למעשים היצירתיים שהוא עשה, נכון? אין צורך בעוד דוגמאות, עולם האינטרנט הרחב מונח לפניכם. ואם זה לא מספיק...
את כל הסנקציות אשר ממשל טוקיו רוצה להטיל כרגע על בני הנוער (וקהל האוטאקו אי שם מעבר לים) חווים כרגע מידי יום ביומו ועוד הרבה יותר בני הנוער החרדים: אין להם כלום. מנותקים מהעולם. בשבילם אין מונח כזה של אונס, הומוסקסואליים, מין בכלליות. האם זה אומר שאין שם פשיעה? הצחקתם אותי; החרדים, ולא רק הם - גם הצעירים ובני הנוער, אלה שמעולם לא נחשפו (לפחות, לא היו אמורים להיחשף, תאונות קורות) לשום מידע משום אמצעי תקשורת בעולם החיצון - מטרידים מינית, אונסים נערות בסמטאות אפלות כשאף מבוגר לא מסתכל, מבצעים פשעי אלימות וונדלציה. והם חיים בחברה מסוגרת בהרבה מאשר המצב אליו עתיד להיכנס הנוער היפני, נכון?
קחו ילד, לא של תקופת התנ"ך, לא חרדי. קחו ילד ישראלי או יפני מצוי, מלפני אפילו נניח... 50 שנה. לא משנה מי תיקחו או מתי, לכו לתקופה בה סדרות אנימה אלימות לא היו. האם אתם באמת מאמינים, בעומק ליבכם, שילד כזה לא היה מארגן חרם על חבר כיתתו שקצת עצבן אותו? ילד קטן, לא בן 12. בן 6. הוא לא יודע לנשוך? להכות? לקלל? הוא צריך את הטלוויזיה בשביל ללמוד איך לגרום כאב, או אפילו - איך למנוע מעצמו כאב על ידי הרס עצמי? ילד קטן בן 6 נמצא כידוע במצב של "איכס, בנות", אבל כשיגיע זמנו הוא לא יימשך אליהן? ואם ישתוללו אצלו הורמונים בצורה חריגה שמאפיינת אנסים, הוא יצטרך את האנימה בשביל ללמוד איך לבצע את זממך בנשים?
ההבדל בין אז להיום הוא מזערי: גם פעם דברים כאלה קרו, ולא מעט. ההבדל היחיד הוא שאז לא היה איך לדווח את זה. תקשורת לא הייתה. האם אצל החרדים יש פחות פשיעה? לא, שם פשוט אוכלים את הדברים האלה, שותקים ולא מוציאים החוצה. על אותו עיקרון בדיוק אני מדברת.
בשורה התחתונה, אסיים את דבריי. השלכת האחריות האופיינית הזו של המבוגרים לא רק אנוכית, מגעילה ומעצבנת כל בן נוער שפוי, אלא גם חוטאת לאמת; המדיה לא אשמה בכל וגם לא התרבות שלנו, כמו שהאמנתי עד היום; נכון, התרבות שלנו לא מכבדת נשים מי יודע מה, אבל זונות היו מאז ומעולם. לא אנחנו חטאנו, כלל המין האנושי מעולם חטא. אחרי הכל, אנחנו בני אדם, אנחנו לא מלאכים ולא נועדנו להיות; אנחנו עושים אך ורק מה שהמוח שלנו מתיר ומנחה אותנו לעשות, וכמו שבטבע קורות תקלות גם אחת לכמה בני אדם, שילוב של גורמים נפשיים פיזיים וסביבתיים גורם לכמה מאיתנו לעשות טעויות. אבל זה המצב הטבעי, ואי אפשר אחרת; אם מישהו באטרף של זעם ולא שולט בעצמו, לא ישנה לו האיום של מאסר עולם - הוא ירצח; ומישהו עם מעט שליטה עצמית שלא באשמתו -אתם יודעים, גם חינוך משחק כאן תפקיד - כשישתוללו לו ההורמונים לא ישנה לו כמה מכוערת האישה הזו, כמה סבל הוא יעבור אחר כך בכלא - הוא יאנוס. זו אולי לא אמירה יפה במיוחד, אחרי הכל - בני אדם רוצים להאמין שבכל אחד יש משהו טוב, שהגזע האנושי הוא טוב יותר מכל השאר, שכולנו מוסריים. אבל המצב לצערנו הרב הוא לא כזה, לכן מסרסים אנסים. ולהאשים את בני הנוער שהם מתנהגים ככה בגלל סדרת אצ'י? תראו, אפילו בסדום לא היה אפילו הנטאי.
ואולי אני טועה, ואולי המדיה אשמה, ואולי זה יעזור. השאלה היא, האם בשביל ה"אולי" שווה למוטט את אחד מעמודי התווך של הכלכלה היפנית?
ועוד לא התחלנו לדבר על הנזק הכלכלי שייגרם מהחוק הזה, על חופש הביטוי שנפגם, או על העובדה שבני הנוער ישיגו את המנגה שהם רוצים בכל מקרה. אם היא תמשיך לצאת, אתם יודעים. נזקים לכלכלה.
בכל דור אומרים ש"פעם היה יותר טוב" ושהנוער של היום מקולקל וכו' וכו'.
השבמחקאמא סיפרה לי פעם, אחרי שהיא הייתה באחת מאסיפות ההורים בבית הספר שלי ושמעה על כמה שהנוער של היום לא בסדר, שהיא ראתה תוכנית והראו שם קלף או משהו בסגנון שמצאו במצרים, שבו כתוב כמה הנוער של היום (אז, כמובן)לא בסדר וחסר ערכים. תתארי לך לפני כמה שנים זה נכתב.
הטיעון העיקרי שלי ללמה החוק הזה מיותר, זה כמו שציינת, שמי שירצה ישיג את התכנים האלא בכ"מ. יותר מזה, ברגע שזה אסור, זה ניהיה יותר נחשק. לא מזמן שמעתי שיחה בין חברות על היום הולדת 18 של אחת מהן, ושהן יוכלו לצאת לשתות, ואז באה התגובה של "אבל כשזה חוקי זה פחות מגניב" שאני חושבת שזה לגמרי מה שיקרה לכל אותם התכנים שהחוק אוסר, אם הם ימשיכו לצאת בדרך זאת או אחרת.
ברור שזה המצב שיגיע, מי שירצה להשיג את התכנים האלה ישיג, הבעיה היא שבדרך רוב החברות ייכנסו לקשיים כלכליים בדרך ויהיה להם הרבה פחות תוכן להשיג. ומה אז?
השבמחקועוד לא העלו אפילו את הנקודה ש -יש אינטרנט- שדרכו ניתן לראות כל דבר... יצנזרו את האינטרנט ופוף הנה מיני סין?
מעניין.
השבמחקאני מסכים לגמרי.
אפילו אם נלך על הדוגמה המזעזעת ששהייתה שמצאו גופה בתוך יער עם פתק "I AM KIRA", אחרי שתפסו אותם, מסתבר שבכלל הם הרגו אותו "בטעות בכוונה" והם רשמו את זה כי הם מעריצים של הסדרה. נכון, הסדרה מוזכרת, אבל היא לא הגורמת לרצח, היא הגורמת לפתק. הפסיכופטים היו רוצחים אותו גם ככה. וככה זה יהיה גם לגבי אונס, אלימות או חרם. שבחיי שאני לא מאמין שמישהו שיצפה בנארוטו יבוא לחבר ויירק עליו אש.
לא שמעתי על המקרה הזה, יש לך קישור כלשהו לתת לי?
השבמחק