קודם כל חשוב לציין, לא הייתי נוכחת בתקיפה בדיזינגוף סנטר. אני לא מכירה באופן אישי את המעורבים בעניין, באופן מקרי (או לא כל כך) אני עובדת כמה מטרים ליד, בחנות בדיזינגוף סנטר. אני לא אצדיק אף אחד מהצדדים, לא את התוקפים, הנפגעים או את שומרי הסנטר, כל אחד והבעיות שלו. אין כאן אף צד שיצא, לעניות דעתי, נקי לגמרי. רק שתבינו כיצד נראה העניין מהצד.
מהרגע ששמעתי על המקרה, בטלפון, הרגשתי משהו מסריח. לחברה טובה שישבה לידי, אמרתי שהסיפור של מישהי, שלא עשתה דבר, ופשוט התחילו להרביץ לה רק כי בגלל מה שהיא, רק בגלל שהיא הייתה שם... משהו כאן מסריח. כאן, לא מדובר על ערסים ברחוב בגן חשוך, מדובר כאן במקרה שהיו מעורבות בו, מהצד התוקף גם נשים. במיוחד הדאיגה אותי העובדה, שלפי מה ששמעתי, למרות שהעניין הוכחש כמה פעמים, הייתה הקטינה שיכורה. לא רק זה, היא סירבה ללכת להעיד. אני לא שופטת כאן אף אחד, בוודאי שלא. אבל למי שצופה בעניין מהצד, מנקודת מבט אובייקטיבית... בטוח הייתה התגרות ראשונית. את זה אמרתי לחברה שלי. בטוח היה כאן משהו קודם. אחר כך, בפוסט של אחת שנכחה באירוע, ידעה מה קרה שם והעלתה את זה על הכתב, התברר לי שצדקתי: הייתה התגרות מצידה של השיכורה שהותקפה. כמובן, אני אחזור על זה שוב, הדבר לא מצדיק בשום צורה ובשום אופן אלימות פיזית משום סוג שהוא. אבל שוב - תסתכלו על העניין מהצד: התגרות מצד אחד, תגובה אלימה מצד שני. ועוד כשיש קטינים על אלכוהול בסיטואציה. זה כבר נראה אחרת מנערה שהותקפה על לא עוול בכפה. הסיבה היחידה שאני מזכירה את זה, היא כדי שתנסו להבין, מה עובר כל שבוע, כל יום חמישי, על השומרים בדיזינגוף סנטר.
בין עובדי החנות לבין השומרים נשמר סוג של יחסי ידידות; מדי פעם הם קופצים, אומרים היי, מתעדכנים. ובימי חמישי, הו, בימי חמישי... כל שומר שיש לו אופציה לקחת חופש בימי חמישי קופץ על המציאה: מעטים אלו שרוצים לעשות סיורים בפנים באותו יום. תשמעו פעם אחת את מכשיר הקשר שלהם, אם יצא לכם לעמוד ליד אחד מהשומרים: אחת לחצי דקה מתקבלת תלונה נוספת מבעלי חנויות... תלונה על מה? לא, לא על התפרעויות ערסים, אלא על "אוטאקואים", אותם בנצבי נוער שאתם חלק מהם, שמסתובבים עם כובעי ארנבים. על מה לא? רעש, בלגן; נסו להיכנס לחנות פעם, שצמוד אליה אתם מתקבצים. אני, באופן אישי, עובדת בחנות כזאת. אני לא חושבת שאצליח לגרום לכם להבין באופן מלא מה ההתקבצויות שלכם, כן, זו פניה אישית - עושה לנו, לעובדים, ולבעלי החנויות: לקוחות לא נכנסים, ביום חמישי, היום הכי חזק במכירות שיש. אלה שכבר בפנים מתלוננים אלינו, בקול, ובסופו של דבר יוצאים החוצה. כן, מעבר לעובדה שהרעש - אתם שם, מאחורי הזכוכית, מפריע לנו באופן אישי, נפגע כאן מקור פרנסה של אנשים. והשומרים בסנטר? בכל פעם שחנות מתלוננת, צריכים להגיע במקום כדי לומר לכם ללכת. ואתם לא הולכים.
כמה פעמים אני, חלק מכם, פתחתי את הדלת האחורית של החנות כדי לומר לכם לזוז מהדלת או, רחמנא לצלן, לומר לכם לדבר קצת יותר בשקט, ונתקלתי בצחוק -עליי- קללות "איזה מעצבנת!" וסתם התעלמויות? כמה פעמים ישבתם שם, ליד הדלת האחורית של החנות שלי, ו-בום!- דוחפים את הדלת ונתקעים בה, מה לעשות: כשיושבים אחד על הברכיים של השני נופלים לפעמים אחורה. אני, אחת מכם, הפסדתי בגלל זה לקוחות: הפסדתי בגלל זה כסף. ולמה שתקומו ותלכו לשבת במקום אחר? הסנטר הוא מרחב ציבורי, מותר לכם לשבת בכל מקום, לי אין זכות להתלונן, הצעירים בסנטר מכניסים לחנויות כסף!
אז לא. אני לא חושבת שיש דרך לכמת את כמות הכסף והלקוחות שהפסדתי בגלל הרעש, ההתקהלות והבלגן. אני לא חושבת שאפשר לכמת את העצבים, התסכול, וההתרוצצויות של השומרים בסנטר ששונאים את ימי חמישי. זה לא שהם נטפלים - הם מקבלים תלונות מחנויות. אם כל כך הרבה מתלוננים - זה לא שכולם שונאים אתכם: כנראה אתם לא כל כך בשקט עפ"י מדד אובייקטיבי: כנראה שאתם באמת -באמת עושים רעש.
וכשאתם מהווים לשומרי הסנטר מטרד -למה שהם יקשיבו לכם?
כשהם נתקלים במקרה שניתן לפרשנות - צעירה שיכורה התגרתה בצעירים אחרים שהרביצו לה, למה שהם יחשבו שהיא הייתה פה קרבן תמים? גם אני, אם הייתי במקומם וצריכה לפרש את המקרה, הייתי רואה אותו כך בדיוק: צעירים הולכים מכות. צעירים בעייתיים. הם לא חשים צורך לעזור ב"קרב כנופיות", הם פשוט אומרים -בוא נוציא אותם מהסנטר. אף אחד אחר במצבם לא היה נוהג אחרת, תנשמו עמוק ותחשבו על זה. לפני שנה - גם אני הייתי במקום שלכם. גם אני הייתי "ילדת סנטר" שישבה ליד קומיקאזה, יחד אתכם. אני לא נגדכם בשום צורה שהיא. רק שפעם הבאה, כששומרי הסנטר לא יעזרו לכם, אל תבכו: תזכרו את הפעם ההיא, שחברים שלכם הוציאו לי לשון כמו תינוקות כשאמרתי להם לזוז מטר אחד מהדלת של החנות שלי. מטר.
מהרגע ששמעתי על המקרה, בטלפון, הרגשתי משהו מסריח. לחברה טובה שישבה לידי, אמרתי שהסיפור של מישהי, שלא עשתה דבר, ופשוט התחילו להרביץ לה רק כי בגלל מה שהיא, רק בגלל שהיא הייתה שם... משהו כאן מסריח. כאן, לא מדובר על ערסים ברחוב בגן חשוך, מדובר כאן במקרה שהיו מעורבות בו, מהצד התוקף גם נשים. במיוחד הדאיגה אותי העובדה, שלפי מה ששמעתי, למרות שהעניין הוכחש כמה פעמים, הייתה הקטינה שיכורה. לא רק זה, היא סירבה ללכת להעיד. אני לא שופטת כאן אף אחד, בוודאי שלא. אבל למי שצופה בעניין מהצד, מנקודת מבט אובייקטיבית... בטוח הייתה התגרות ראשונית. את זה אמרתי לחברה שלי. בטוח היה כאן משהו קודם. אחר כך, בפוסט של אחת שנכחה באירוע, ידעה מה קרה שם והעלתה את זה על הכתב, התברר לי שצדקתי: הייתה התגרות מצידה של השיכורה שהותקפה. כמובן, אני אחזור על זה שוב, הדבר לא מצדיק בשום צורה ובשום אופן אלימות פיזית משום סוג שהוא. אבל שוב - תסתכלו על העניין מהצד: התגרות מצד אחד, תגובה אלימה מצד שני. ועוד כשיש קטינים על אלכוהול בסיטואציה. זה כבר נראה אחרת מנערה שהותקפה על לא עוול בכפה. הסיבה היחידה שאני מזכירה את זה, היא כדי שתנסו להבין, מה עובר כל שבוע, כל יום חמישי, על השומרים בדיזינגוף סנטר.
בין עובדי החנות לבין השומרים נשמר סוג של יחסי ידידות; מדי פעם הם קופצים, אומרים היי, מתעדכנים. ובימי חמישי, הו, בימי חמישי... כל שומר שיש לו אופציה לקחת חופש בימי חמישי קופץ על המציאה: מעטים אלו שרוצים לעשות סיורים בפנים באותו יום. תשמעו פעם אחת את מכשיר הקשר שלהם, אם יצא לכם לעמוד ליד אחד מהשומרים: אחת לחצי דקה מתקבלת תלונה נוספת מבעלי חנויות... תלונה על מה? לא, לא על התפרעויות ערסים, אלא על "אוטאקואים", אותם בנצבי נוער שאתם חלק מהם, שמסתובבים עם כובעי ארנבים. על מה לא? רעש, בלגן; נסו להיכנס לחנות פעם, שצמוד אליה אתם מתקבצים. אני, באופן אישי, עובדת בחנות כזאת. אני לא חושבת שאצליח לגרום לכם להבין באופן מלא מה ההתקבצויות שלכם, כן, זו פניה אישית - עושה לנו, לעובדים, ולבעלי החנויות: לקוחות לא נכנסים, ביום חמישי, היום הכי חזק במכירות שיש. אלה שכבר בפנים מתלוננים אלינו, בקול, ובסופו של דבר יוצאים החוצה. כן, מעבר לעובדה שהרעש - אתם שם, מאחורי הזכוכית, מפריע לנו באופן אישי, נפגע כאן מקור פרנסה של אנשים. והשומרים בסנטר? בכל פעם שחנות מתלוננת, צריכים להגיע במקום כדי לומר לכם ללכת. ואתם לא הולכים.
כמה פעמים אני, חלק מכם, פתחתי את הדלת האחורית של החנות כדי לומר לכם לזוז מהדלת או, רחמנא לצלן, לומר לכם לדבר קצת יותר בשקט, ונתקלתי בצחוק -עליי- קללות "איזה מעצבנת!" וסתם התעלמויות? כמה פעמים ישבתם שם, ליד הדלת האחורית של החנות שלי, ו-בום!- דוחפים את הדלת ונתקעים בה, מה לעשות: כשיושבים אחד על הברכיים של השני נופלים לפעמים אחורה. אני, אחת מכם, הפסדתי בגלל זה לקוחות: הפסדתי בגלל זה כסף. ולמה שתקומו ותלכו לשבת במקום אחר? הסנטר הוא מרחב ציבורי, מותר לכם לשבת בכל מקום, לי אין זכות להתלונן, הצעירים בסנטר מכניסים לחנויות כסף!
אז לא. אני לא חושבת שיש דרך לכמת את כמות הכסף והלקוחות שהפסדתי בגלל הרעש, ההתקהלות והבלגן. אני לא חושבת שאפשר לכמת את העצבים, התסכול, וההתרוצצויות של השומרים בסנטר ששונאים את ימי חמישי. זה לא שהם נטפלים - הם מקבלים תלונות מחנויות. אם כל כך הרבה מתלוננים - זה לא שכולם שונאים אתכם: כנראה אתם לא כל כך בשקט עפ"י מדד אובייקטיבי: כנראה שאתם באמת -באמת עושים רעש.
וכשאתם מהווים לשומרי הסנטר מטרד -למה שהם יקשיבו לכם?
כשהם נתקלים במקרה שניתן לפרשנות - צעירה שיכורה התגרתה בצעירים אחרים שהרביצו לה, למה שהם יחשבו שהיא הייתה פה קרבן תמים? גם אני, אם הייתי במקומם וצריכה לפרש את המקרה, הייתי רואה אותו כך בדיוק: צעירים הולכים מכות. צעירים בעייתיים. הם לא חשים צורך לעזור ב"קרב כנופיות", הם פשוט אומרים -בוא נוציא אותם מהסנטר. אף אחד אחר במצבם לא היה נוהג אחרת, תנשמו עמוק ותחשבו על זה. לפני שנה - גם אני הייתי במקום שלכם. גם אני הייתי "ילדת סנטר" שישבה ליד קומיקאזה, יחד אתכם. אני לא נגדכם בשום צורה שהיא. רק שפעם הבאה, כששומרי הסנטר לא יעזרו לכם, אל תבכו: תזכרו את הפעם ההיא, שחברים שלכם הוציאו לי לשון כמו תינוקות כשאמרתי להם לזוז מטר אחד מהדלת של החנות שלי. מטר.
תחילה, הייתי רוצה לציין שאני מזדהה עד כלות עם הבעיה אותה תיארת. גם אני, כמו גם אנשי עבודה ועוברי אורח תמימים נוספים במרחב הקניות ברחוב דיזינגוף נתקל בבעיה הזו על בסיס קבוע.
השבמחקשנית, אינני מיודע בפרטי התקרית האלימה אשר התחוללה במרכז הקניות המדובר בעת האחרונה אליה התייחסת ברשומתך, אך הרשי לי לציין כי מדברייך ניכר שהעניין בעל חשיבות עליונה עבורך וכי קרוב הוא לליבך לאין ערוך.
השבמחקאני אחת מהאוטאקואיות הגאות שבאות לסנטר בימי חמישי אבל לא על בסיס קבוע כי לצערי אני גרה ממש רחוק. אני מזדהה עם הבעיה.. אני מבינה את הצד של המוכרים.. אני שונאת להפריע לאנשים אני באמת שלא רוצה להזיק לאףאחד.. אבל אוטאקואים הם אנשים שמחים.. הרבה פעמים זה מתבטא ברעש. אני מנסה לשמור על שקט כשאני שם אבל זה קצת קשה ^^", כי אפילו שאני שקטה יש עוד מלא אנשים שמספרים אחד לשני חוויות של השבוע שעבר או סתם סיפורים . אני מצטערת שאנחנו פוגעים לכם בעסקים או בהנאה בימי חמישי >_____< אנחנו פשוט גם רוצים להינות..
השבמחקבנוסף אני רואה את היחס של האוטאקואים לשומרים.. את הכבוד שהם לא נותנים להם, את היחס המזלזל של אדם שבא "להרוס לנו את הכיף" אדם "שמתנקל לאוטאקואים ושונא אותם" . אני יכולה קצת להבין אותם כי זה באמת קצת מציק שכל הזמן מגרשים אותך מאיפה שאתה נמצא בו. לא חייבים ישר לגרש אפשר קודם לבקש שקט.. אני אספר מקרה שקרה לי: יום חמישי אחד היינו חבורה קטנה של אוטאקואים (קטנה זה מקסימום 10 אנשים). ישבנו דיברנו כנראה שלא היינו ממש שקטים.. אז גירשו אותנו. בסדר קיבלנו את זה והלכנו.. התיישבנו לנו באחד הגשרים סמוך לקיר, לא קרוב לאף חנות, שמנו שיר והתחלנו לרקוד. אחרי פחות מדקה בא שומר וגירש אותנו שוב באיומים. במקרה כזה זה אכן נראה כאילו שונאים אוטאקואים